בן יונה ומנחם. נולד בשנת תרפ"ז (1927) בירושלים, למשפחה מראשוני העליה מתימן שהתיישבו בשכונת נחלת צבי בירושלים. אברהם היה דור רביעי בארץ, והתגורר עם משפחתו בשכונת שמעון הצדיק בעיר. אברהם נתייתם מהוריו בהיותו בן שלוש שנים והתחנך בבית היתומים "דיסקין". בנעוריו והצטרף לתנועת הנוער המרכסיסטי על שם בורוכוב והיה בה חבר פעיל ומסור. על פי עדות חברו נודע כחבר טוב לא ידע כעס ותמיד ראוהו מחייך. ב-15 בנובמבר 1945 כשהשתתף בהפגנות המחאה שנערכו בתל אביב נגד הכרזתו האנטי-ציונית של שר החוץ הבריטי ארנסט בוין, נפצע מיריות חיילים בריטיים. הוא הובא לבית החולים "הדסה" וכעבור יומיים, ביום י"ב בכסלו תש"ו (17.11.1945), מת מפצעיו. חבריו לתנועה התכנסו במועדון "פועלי ציון" בתל-אביב כדי להספידו ואחר כך הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים. הניח שתי אחיות ואח.

רשימות על תולדותיו ונסיבות מותו פורסמו בעתונים היומיים וב"נייוועלט" ביטאון פועלי-ציון.